עו"ד שמר נ' מנואלה די וורולי ואח'

החלטה

המשיב עו"ד במקצועו הגיש תביעה כספית כנגד המבקשים. בכתב התביעה עותר המשיב לחייב את המבקשים לשלם לו את שכר טרחתו עקב טיפולו בשני פרויקטים בהם מעורבים המבקשים.

הפרויקט הראשון הינו פרויקט בניה אותו בנו המבקשים והנמצא ברח' הילדסהיימר 3 בירושלים (להלן: "פרויקט הילדסהיימר").בגין פרויקט זה התנהל הליך משפטי במסגרת ת.א. 7583/01 בו תבעו המבקשות 4-6 חלק מדיירי הפרויקט בגין תשלומי דמי ניהול ואחזקה. הליך זה נמשך כ- 9 שנים. ביום 20.8.09 ניתן פסק דין חלקי בהליך זה. ביום 31.12.09 ניתן פסק דין סופי בהליך זה. המשיב טוען, כי החל ממועד הגשת התביעה הנ"ל בשנת 2001 ועד למתן פסק הדין הסופי הוא זה אשר טיפל באופן בלעדי בכל הכרוך בתביעה הנ"ל.המשיב ממשיך וטוען בכתב התביעה כי עם מתן פסק הדין בתביעה הנ"ל העלו המבקשים טענה כי הוא התפטר מטיפולו בתיק לאחר מתן פסק הדין החלקי, דבר המוכחש על ידו באופן נחרץ.בכך לגרסתו ביקשו המבקשים למנוע ממנו לקבל את שכר טרחתו בגין הליך זה כפי שהוסכם בין הצדדים.

לעניין שכר טרחתו בגין פרויקט זה טוען המשיב, כי ביום 26.2.04 סוכם עם המבקשים כי הוא יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 7% מכל סכום שייפסק ו/או שיוגע לגביו לפשרה עם הנתבעים בהליך הנ"ל. סיכום זה עלה על הכתב (נספח ט' לכתב התביעה). בנוסף לאמור במסמך זה טוען המשיב, כי לנוכח העובדה שהדיונים בהליך הנ"ל התארכו מעבר לצפוי והצריכה השקעת זמן התחייבו המבקשים לתגמל אותו בגין כך.

בגין פרויקט זה טוען המשיב, כי על המבקשים לשלם לו את הסך של 51,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה מהווה כ – 7% מהסכומים שנפסקו בהליך הנ"ל וכן סכום נוסף של 7% מהסכומים המוערכים אותם גבו המבקשים מחלק מהנתבעים בהליך הנ"ל וכן בגין 5 ישיבות בבית המשפט.

3.הפרויקט השני מתייחס למגרש המצוי ברח' ראובן פינת רח' נפתלי בשכונת בקעה בירושלים (להלן: "פרויקט בקעה").עיקרי העובדות בגין פרויקט זה הינן, כי במהלך שנות ה-90 סוכם בין המשיב ועו"ד ימין לבין המבקשת מס' 3 ומנהלה מר נפתלי סיאני, כי אלה יטפלו בפרויקט הנ"ל.

המגרש הנ"ל היה בבעלותה של הפטריארכיה היוונית. הנתבעת מס' 3 רכשה את המגרש הנ"ל ולזכותה אף נרשמה הערת אזהרה.עד לשנת 2005 השקיע המשיב ביחד עם עו"ד ימין מאות שעות עבודה, וזאת בהסתמך על התחייבות המבקשת מס' 3 לשלם שכר טרחה בגובה של 1.5% בצירוף מע"מ משווי כלל הדירות שייבנו ו/או יימכרו בפרויקט.עבודתו של המשיב ועו"ד ימין כללה מספר רב של פעילות אשר חלקן פורט בסעיף 35 לכתב התביעה.כאן המקום לציין כי ההסכמה על תשלום שכר הטרחה לא הועלתה על הכתב אלא, כך יש להניח, סוכמה בע"פ בין המעורבים בנושא.

בחודש פברואר 05 הודיע מנהל המבקשת מס' 3 כי יש בדעתה להעביר את המשך הטיפול המשפטי לידי עו"ד אחר. מנהל המבקשת מס' 3 אף נתן התחייבות מטעמו ומטעמה כי היא תשלם לו את שכר הטרחה. לאור התחייבות זו העביר המשיב את כל החומר המשפטי הקשור לפרויקט לידי המבקשת מס' 3.ביום 17.3.05 שלח המשיב למבקש מס' 3 ומנהלה מכתב (נספח יא' לכתב התביעה), ובו הציע שתי חלופות לשם פירעון שכר הטרחה המגיע לו. חלופה אחת הייתה בתשלום מידי של 45,000 דולר. החלופה השנייה הייתה תשלום נדחה בגובה מחצית משכר הטרחה עליו סוכם בעבר דהיינו תשלום של 0.75% במקום סך של 1.5% מסכום מכירתה של כל דירה ודירה בפרויקט.חרף התחייבותם של המבקשים כלפי המשיב הרי שנכון ליום הגשת התביעה לא מצאו לנכון למלא את התחייבויותיהם. למען הסדר הטוב יש לציין, כי המבקשים 1+2 הינם אחים והם או מי מהם הם המנהלים ו/או בעלי המניות המבקשים 4-6 לכתב התביעה.בגין פרויקט זה עותר המשיב לחייב את המבקשים בסכום של 45,000 דולר בצירוף מע"מ.

4.בנוסף לשכר הטרחה בגין הפרויקטים הנ"ל תובע המשיב סכום נוסף של 80,000 ₪ בגין התנהלות של המבקשים שפגעו בשמו הטוב ובמוניטין שלו.

5.בד בבד עם הגשת התביעה עתר המשיב להטלת צו עיקול זמני על זכויות המבקשים המצויים בידי צדדי ג' הבאים: 15 דיירים הגרים בפרויקט, עו"ד איריס גולן, בנק לאומי ובנק כללי לישראל.בתצהירו בתמיכה לבקשה חוזר המשיב על עיקרי כתב התביעה.

לעניין נטל ההכבדה הצהיר המשיב את העובדות הבאות:

א. למיטב ידיעתו המבקשת מס' 6 אינה חב' פעילה מבחינה עסקית מזה מס' שנים, ולמעשה נתונה בגרעון כספי. לפיכך, מאחר והנתבעים בהליך המשפטי בת.א. 7583/01 חויבו לשלם לה ולמבקשים 4-5 את הסכומים שנקבעו בפסק הדין הסופי הרי שקיים חשש כי כספים אלה יועברו אליה, ולאחר מכן תגיש בקשה לפירוקה.

ב. לגבי המבקשות 4-5 הרי שמבדיקתי עולה כי נגדן תלויים ועומדים חובות ו/או מספר ניכר של שעבודים בלתי מוגבלים בסכום. המבקשות 4-5 אף אינן משלמות את האגרה השנתית לרשם החברות המוטלת עליהן מכוח הדין.עוד נטען, כי כנגד חברות אלה תלויה ועומדת תביעה של רו"ח משה ממן בסכום של מיליוני ₪.עוד חייבות המבקשות הנ"ל סכום של כ- 97,383 ₪ לנציגות הבית ברח' הילדסהיימר 3, וזאת מכוח פסק הדין בת.א. 7583/01.מצבן הכלכלי של המבקשות 4-6 יש בו כדי להעיד כי במידה ולא יינתן צו עיקול זמני אזי עלול המשיב לעמוד בפני שוקת שבורה ככל שיינתן פסק דין לטובתו.המשיב אף מסתמך על מכתבן של מבקשות 4-5 מיום 12.1.10 (נספח ג' לבקשה ולפיה לאחר קבלת הכספים המגיעים להן לאור פסק הדין הסופי בת.א. 7583/01 הן ידאגו להעביר אליו את שכר הטרחה המגיע לו לפי המוסכם בינהם.

6. על יסוד האמור בבקשה ניתן צו עיקול זמני ביום 21.1.10 (בש"א 1463/10).

7.במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים לביטול צו העיקול וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית - הכספים אשר בגינם הוטל העיקול ובעיקר על חשבונות הבנק ואשר נתפסו במסגרתו עולים על הסך של 828,000 ₪. יתרת הכספים אשר מצויים בידיה של המחזיקה מס' 16 עו"ד איריס גולן, יש בהם כדי לכסות את מלוא גובה העיקול ולפיכך יש להורות על ביטול העיקול אצל המחזיקים 17,18.

שנית - בכל הנוגע לפרויקט הידלסהיימר הרי שהגשת הבקשה להטלת עיקול זמני הוגשה בטרם זמנה שכן על פי פסק הדין הסופי בת.א. 7583/01 על הנתבעים היה לשלם את החיוב שהוטל עליהם בתוך 30 יום.

יתרה מכך, בגין פרויקט זה שולמו במהלך השנים סכומי כסף למשיב שכלל לא היו מגיעים לו, וזאת מתוך שגגה.

עוד נטען, כי לאחר יום 17.2.04 (נספח ט' לכתב התביעה) ישבו הצדדים והגיעו לידי הסדר שכר הטרחה בתיקים שבהם טיפל המשיב. על פי ההסדר סוכם, כי בגין פרויקט זה ישולם למשיב סכום של 6,000 דולר בצירוף מע"מ אשר יפרע ב-4 תשלומים. כמו כן סוכם, כי המשיב יהא זכאי לשכ"ט נוסף בשיעור של 7% מכל סכום שייפסק ו/או שהצדדים בהליך המשפטי בת.א. 7583/01 יגיעו בו לפשרה, לעניין זה מדגישים המבקשים כי המשיב אינו זכאי לשכר טרחה בגין פשרות שהושגו עם חלק מהדיירים עובר ליום 17.2.06.זאת ועוד במסגרת אחד ההליכים בתביעה הנ"ל נקבע, כי המשיב מפקיד סכום של 35,000 ₪ בנאמנות וכי סכום זה מופקד בידיו עד עצם היום הזה. כמו כן נטען, כי למשיב הועבר תשלום בגין 6 דיירים (ס' 24 לבקשה). על פי ההתכתבות שבין הצדדים הועבר למשיב ביום 18.2.08 סכום של 9,583 ₪ כולל מע"מ.

בנסיבות אלה וככל שיגיעו למשיב סכומים נוספים בגין שכ"ט הרי שאלה ישולמו לידיו מהכספים המוחזקים, בידי עו"ד איריס גולן, היא המחזיקה מס' 16 ואשר מגיעים אך ורק למבקשות 4-6.